מכשירי עזר למנתח
בשנים האחרונות אנחנו עדים למגוון אמצעים טכנולוגיים, אשר נועדו לעזור למנתח לבצע את הניתוח בצורה מדויקת יותר. יש לומר כי למרות ששיטות אלו הוכיחו את עצמן מבחינת דיוק החיתוך, הן לא הוכחו כמביאות לתוצאות טובות יותר או לשיקום מהיר יותר, ודרוש מחקר נוסף בנושא.
לטכנולוגיות החדשות שעליהן נדבר מכנה משותף, הכולל מיפוי של העצמות במרחב ושקלול הנתונים, כך שהמנתח יוכל לפקח בצורה מדויקת יותר על זוויות החיתוך ועל כמות הסחוס והעצם שמוסרת בזמן החיתוכים.
מכשירי נביגציה (ניווט)
מכשירים אלו מאפשרים למנתח לדעת באופן מדויק יותר כמה עצם הוא הולך להוריד ואיזו זווית חיתוך הוא מבצע, אך גם משאיר למנתח את היכולת לשלוט במסור בעצמו באופן מלא. בניתוחים אלו המסור ומכשיר הנביגציה הם שני גופים נפרדים ובלתי תלויים. ישנם מנתחים רבים אשר חשים הקלה וביטחון כאשר הם שולטים באופן מלא במסור ובחיתוך על פי ניסיונם.
מכשירים רובוטיים
בדומה למערכות נביגציה, היתרון המשמעותי של מכשירים אלו הוא מתן ידע למנתח לגבי החיתוכים שהולך לבצע לפני ביצועם. אך בשונה ממכשירי הנביגציה, למכשירי הרובוט מחובר מסור והוא חלק אינטגרלי ממנו. כאשר המנתח מחליט על אופי החיתוך – המסור נכנס באופן אוטומטי לעמדה המתוכננת ומתקבע. מרגע זה השליטה על המסור בידי המנתח היא חלקית בלבד, והרובוט עוקב למעשה אחר התוכנית שהתבקש לבצע.
משתלים ללא צורך בצמנט (דבק)
כאמור, בניתוח החלפת ברך מתבצעת הוצאה של סחוס ועצם, המוחלפים במשתל מתכתי. עד לשנים האחרונות הדרך שבה היו מבצעים קיבוע בין המשתל המתכתי לעצם היה בעזרת צמנט, חומר דמוי דבק ש מתקשה מצד אחד למשתל ומצד שני לעצם. ניתן לדמיין זאת כתהליך יצירה של בטון בעזרת מלט המחבר בין שני משטחים. לאחרונה דור חדש של משתלים מאפשר חיבור ישיר בין המשתל לעצם – ללא צורך בצמנט. במשתלים אלו מוטבעים חורים קטנים, המאפשרים לעצם להתחבר ישירות למשתל עם הזמן – וכך המשתל הופך למעשה להיות חלק מהגוף. דבר שעשוי להביא לשרידות גבוהה יותר וזמן חיים ארוך יותר למשתל, אך זה טרם הוכח. יתרון נוסף במשתלים אלו הוא שהם מקצרים את זמן הניתוח. חיסרון עיקרי הוא היעדר מידע לגבי משתלים אלו לטווח ארוך.
שיקום מהיר
השיקום המהיר עליו מדובר רבות בתקשורת ובאתרי רופאים הוא תולדה של מספר שינויים שבוצעו בניתוחי החלפות מפרקים, רובם סביב הניתוח ולא רק בניתוח עצמו. שינויים אלו כוללים בין היתר הכנה טרום-ניתוחית, הכוללת פיזיותרפיה והתחלת טיפול תרופתי נוגד כאב עצבי בשבוע שלפני הניתוח. המעבר מהרדמה כללית להרדמה ספינלית, היעדר שימוש בחסם עורקים והוספת תרופה בשם הקסקפרון (המפחיתה את אובדן הדם בניתוח) – גם הם כולם פקטורים חשובים בשיקום מהיר. בנוסף לכך, הזרקת סטרואידים עם חומר הרדמה סביב העצבים במפרק (בלוק) גם הם מקלים את הכאבים לאחר הניתוח ומביאים ליכולת טובה יותר להשתקם. כמו כן, הפעלה מלאה ופיזיותרפיה ביום הניתוח או יום לאחר מכן, בשילוב קומבינציה של משככי כאבים גם הם מהווים נדבך חשוב בשיקום המהיר.
מעקב דיגיטלי לאחר הניתוח
בשנים האחרונות גובר השימוש בטלפון הסלולרי ואפליקציות ייעודיות למעקב אחר שיקום המטופל לאחר הניתוח. הכלים עוקבים אחר מספר הצעדים של המטופל, מידת ניידותו ורמת כאביו – והמידע מועבר למנתח, ובכך מאפשר לו לאתר את המטופלים שזקוקים להתייחסות נוספת וטיפול מוקדם יותר. המערכת גם מאפשרת למנותח ערוץ תקשורת ישיר והמשכי עם המנתח והצוות שלו, תורמת לביטחון ובכך מעלה את שביעות הרצון מהניתוח ומהטיפול.
הטיפול סביב הניתוח הוא כזה שמאפשר את השיקום המהיר ביותר האפשרי, אך יש להביא בחשבון שעם כל הטכנולוגיה הקיימת וכל האמצעים שהתחדשו בשנים האחרונות, שיקום מניתוחי החלפת ברך הוא עדיין משמעותי ולא קל על המטופל. הבנה זו והכנה טרום-ניתוחית נכונה חיוניות להצלחה.
