שחיקה של מפרק הירך
שחיקה של מפרק הירך
מהי שחיקה של מפרק הירך?
הסיבה השכיחה ביותר לשחיקה של הירך היא על רקע דלקת מפרקים ניוונית (אוסטאורטריטיס). אוסטאורתריטיס של הירך היא מחלה שחיקתית של המפרק, הגורמת לאובדן מתמשך ומתקדם של הסחוס המצפה את ראש הירך והגג האצטבולרי (חלק מהאגן).
מי בסיכון?
שכיחות המחלה נמוכה ביחס לאוסטאורטריטיס של הברך ופוגעת ב 7-8% מהאוכלוסייה עם עלייה בשכיחות בנשים ובגיל המבוגר. גורמים נוספים המגבירים את הסיכון להתפתחות שינויים שחיקתיים כוללים נטייה גנטית, מבנה לא תקין של המפרק (כתוצאה מדיספלזיה או מחלות ילדות) ואירועים טראומטיים.
מה קורה בתוך המפרק?
מבחינה פיזיולוגית, אוסטאוארטריטיס מלווה בשינויים בסחוס המפרקי הכוללים עלייה בתכולת המים, שינויים בארגון וכמות הפרוטאוגליקנים (חלבונים הקשורים לקבוצות סוכר) ותפקוד לקוי של הקולגן. התהליך מלווה כולו בדלקת כרונית של המפרק, המלווה בעלייה באנזימים המפרקים את הסחוס, וירידה באנזימים המגנים על הסחוס המפרקי.
מה מרגישים?
תלונות שכיחות כוללות כאבים באזור המפשעה והעכוז, המתגברים בהליכה ובשינויי תנוחה, כגון קימה מישיבה וכניסה ויציאה מרכב. בשלבים מתקדמים קיימים גם כאבים ליליים ונוקשות של המפרק. כמו כן, ייתכנו גם תלונות של צליעה וחוסר יציבות.
איך מאבחנים?
בבדיקה ניתן להתרשם מצליעה קוקסלגית (צליעה שמקורה בכאבים ממפרק הירך), צליעה ע"ש טרנדלנבורג (המאופיינת בנטייה של האגן לצד אחד, בשל כאבים בירך או חולשה של שרירי האגן) או שילוב שלהם, אך תיתכן גם הליכה תקינה. ייתכן הבדל באורך הרגליים עם קיצור ברגל הכאובה. טווח התנועות לרוב מוגבל ומכאיב, בעיקר בעת רוטציה פנימית.
נהוג לבצע צילומים לצורך אבחון הבעיה. הצילומים המקובלים כוללים צילום קידמי-אחורי בעמידה (AP) של האגן וצילום AP וצידי (LAT) של הירך. ממצאים אפשריים בצילום כוללים היצרות של המפרק, אוסטאופיטים, סקלרוזיס סאבכונדרלי וציסטות.
מה עושים?
טיפול שמרני (לא ניתוחי) – הקו הטיפולי הראשון הוא שמרני וכולל בשלב הראשון תרופות נוגדות דלקת (NSAIDS), בהכוונה של רופא המשפחה וכתלות במחלות הרקע. הורדת עומס מהמפרק באמצעות ירידה במשקל ומקל הליכה גם כן הראו תועלת, ולכן פעילות גופנית מבוקרת מומלצת על אף השחיקה. פיזיותרפיה לחיזוק השרירים ושימור טווחי התנועה גם היא נכללת בקו הטיפולי הראשון. אם הנ"ל לא הביאו לשיפור, הזרקת סטרואידים לתוך הברך היא הקו הטיפולי הבא והראתה יעילות בטווח קצר (שיפור זמני בכאבים). ישנן גם אופציות לזריקות של חומרים ביולוגיים למיניהם, לרבות חומצה היאלורונית ו-PRP (Platelet Rich Plasma).
קראו עוד על מגוון הטיפולים הלא ניתוחיים הקיימים.
טיפול ניתוחי – הטיפול הניתוחי שמור לאנשים שטיפול שמרני לא עזר להם לטווח ארוך, שנותרו מוגבלים וכאובים בפעולות יומיומיות בסיסיות. הטיפול הניתוחי המקובל ביותר בעולם הוא החלפה מלאה של המפרק – כלומר גם את צד ראש הירך וגם את צד האצטבולום (שקע הירך). באינדיקציות הנכונות, שיעורי ההצלחה של ניתוח זה גבוהים מאוד ומגיעים למעל 90% שביעות רצון. באנשים מסוימים קיימת אופציה לבצע חידוש של המפרק (Resurfacing) בלבד, ובכך לשמר את צוואר הירך ואת ראש הירך – ולהחליף רק את הסחוס שמצפה את המפרק.
קראו עוד על ניתוחים וטכניקות קיימות להחלפת מפרק הירך.
