נמק של ראש הירך (Avascular Necrosis)

נמק של ראש הירך
(Avascular Necrosis)

מהו נמק של ראש הירך?

נמק של ראש הירך (AVN) מתרחש כתוצאה מירידה באספקת הדם לראש הירך. צורת האבחון ודרכי הטיפול משתנות כתלות במשך המחלה וחומרת הפגיעה.

מי בסיכון?

לרוב, נמק של ראש הירך (AVN) מתרחש לאנשים בגיל 30-50, בעיקר גברים, והוא נגרם מגורם שאינו ידוע. עם זאת, נמק בראש הירך מתרחש בשכיחות גבוהה יותר אצל אלכוהוליסטים בהווה או בעבר, בעקבות שימוש בסטרואידים, באנשים עם מחלות הקשורות בקרישיות הדם ומחלות אוטואימוניות. כמו כן, מצבי טראומה, כגון שברים בצוואר הירך המטופלים בקיבוע ניתוחי, או פריקה של ראש הירך עלולים להסתיים בנמק של ראש הירך בכ-30% מהמקרים. נמק בראש הירך שנגרם כתוצאה מגורם סיכון כזה או אחר יכול לפגוע בשתי הירכיים ב-80% מהמקרים, ולכן חשוב לבצע בדיקה של שני מפרקי הירך ולא רק הכאוב.

מה מרגישים?

המטופל יתלונן לרוב על כאבים באזור המפשעה שהולכים וגוברים בהדרגה. כתלות בחומרת הנמק, הכאב עשוי להגביל בחיי היומיום ולגרום לבעיה בתפקוד היומיומי. בשונה מכאבים על רקע אוסטאורתריטיס, הכאבים שכיחים גם במנוחה בלילה כבר בתחילת המחלה, והם אינם רק מכאניים בטבעם. כמו כן, ייתכנו גם תלונות של צליעה וחוסר יציבות.

בשלבים הראשונים של המחלה הבדיקה עשויה להיות תקינה ברובה, כלומר ללא תסמינים בולטים. עם התקדמות המחלה ניתן להתרשם מצליעה קוקסלגית (צליעה שמקורה בכאבים ממפרק הירך), וייתכן הבדל באורך הרגליים עם קיצור ברגל הכאובה. כמו כן, טווח התנועות לרוב מוגבל ומכאיב, בעיקר בעת רוטציה פנימית.

איך מאבחנים?

אבחנה סופית מתבצעת באמצעות בדיקות דימות. בשלבים מוקדמים צילומי הרנטגן עשויים להיות תקינים לחלוטין, והדרך היחידה להדגים את המחלה היא באמצעות MRI, אשר יהיה חיובי ב-99% מהמקרים. בשלבים מתקדמים יותר של המחלה צילומי רנטגן של האגן והירך ידגימו שינויים האופייניים לנמק בראש הירך. חשוב שוב לציין שיש לבצע דימות גם לרגל הלא כאובה כשיש חשד ל-AVN ברגל אחת.

מה עושים?

טיפול שמרני – הטיפול השמרני שמור לאנשים בשלבים הראשוניים של המחלה (דרגות 0-II), או כאשר אזור הנמק קטן ולא צפוי לקרוס. הטיפול ברובו תמיכתי וכולל פיזיותרפיה והימנעות מפעילות גופנית מאומצת. ישנם מחקרים שהראו יעילות במתן תרופות ממשפחת הביספוספונטים במניעת קריסה של הראש, המובילה להשטחתו.

טיפול ניתוחי – הטיפול הניתוחי מתחלק באופן גס לשניים – משמר מפרק לעומת מחליף מפרק. סוג הטיפול מוכתב בעיקר על ידי גודל האזור הנמקי ושלב המחלה.

ישנם מספר ניתוחים משמרי מפרק וביניהם קידוח או הטריה של הנמק כדי להקל בכאבים, הסטה של הנגע מאזור נושא משקל לאזור שאינו נושא משקל, וכן השתלה של עצם ממקום אחר בגוף (לרוב פיבולה). ניתוחים אלו שמורים לרוב למקרים שבהם לא התרחשה קריסה של ראש עצם הירך (הפמור) והוא עדיין עגול ובעל סחוס שמור.

במקרים בהם התרחשה כבר קריסה של הראש או התפתחו כבר שינויים שחיקתיים – הטיפול המקובל הוא החלפה מלאה או רה-סרפסינג (חידוש מפרק הירך). ישנם מרכזים אשר יציעו ניתוח זה גם טרם קריסת הראש, אם הנגע גדול וגורם לכאבים חזקים במטופלים מעל גיל 40.
קראו עוד על ניתוחים וטכניקות קיימות להחלפת מפרק הירך